יגאל אלוני, בן 52, עובד בגינון של הכפר השיקומי “עדי נגב – נחלת ערן” כחלק מפרויקט “גננים ללא גבולות” פרויקט שבו עובדים אנשים עם מוגבלויות שונות בגינון הכפר ודואגים לנראות המקום. את הפרויקט מוביל חמי ליפשיץ, אחראי הגינון והחקלאות בכפר השיקומי.
ספר על עצמך:
“קוראים לי יגאל אלוני, בן 52, אני גר בבאר שבע בדירת שותפים, כבר שנה אני נמצא פה. מבסוט מהרבה דברים, מהכול. מחמי, מהחבר’ה. אני אוהבת לאפות, הבאתי היום לחברים ספינג’ים שהכנתי בבית. כל בוקר אני יוצא מבאר שבע לכפר, אני מגיע לכאן בשעה 6:00 בבוקר ומתחיל את יום העבודה שלי.”
איך הגעת לכפר השיקומי “עדי נגב – נחלת ערן”?
“הגעתי דרך חבר שעובד פה, הוא סיפר לי שיש כאן תנאים טובים. עבדתי בגינון בבאר שבע תקופה ארוכה, לא אהבתי כל –כך לעבוד שם. בכפר יש אווירה טובה, המקום יפה, כיף לי הרבה יותר מבעבר. פה הכול יותר מסודר, יש לי תנאים טובים, אני מקבל חופש פעם בשבוע, יש לי שעות מסודרות. אני ממש אוהב לעבוד פה, טוב לי. אני אוהב את הגינון ואת הצוות”.
סיפרת שאתה גר בדירת שותפים, מה זה אומר?
“אני שייך לקהילה תומכת בשם בית מאיר, גר שם עם כמה שותפים, הייתי בדירה עם עוד ארבע שותפים, פתחו עוד מקום, השותפים עברו למקום החדש. עכשיו אני גר עם ארבע שותפים חדשים, אז קצת קשה להתרגל לאנשים חדשים. אבל זה מתחיל להסתדר”.
כל עובדי הגינון מתמודדים עם מגבלות שונות, תסכים לספר עם מה אתה מתמודד?
“אני מאובחן עם סכיזופרניה אפקטיבית, בעברית זה נקרא נפש מפוצלת”.
מה אתה מאחל לעצמך ולכפר?
“להמשיך לעבוד פה, להיות מרוצה. להמשיך לפתח את התחביבים שלי גם בכפר, אמרתי בהתחלה שאני אוהב לאפות, דבר נוסף שאני אוהב לעשות זה לנגן בסקסופון. השבוע ניגנתי הרבה, הייתה לנו מסיבת חנוכה של כל הצוות יחד עם הדיירים, ניגנתי לדיירים פה, ממש נהניתי, האפשרות לתת לאחר ממלאת אותי ועושה לי טוב”.
