איציק חמאוי, בן 62, חקלאי ממושב צוחר, עבר שני אירועי שבץ מוחי קשים. הוא החליט לא לוותר על החיים ועל תחום החקלאות וגילה כמה כוח יש לאדם עם מוגבלות עם רצון להצליח. היום איציק מדריך את דיירי הכפר בחממות של הכפר השיקומי “עדי נגב – נחלת ערן”.
ספר על עצמך:
“אני איציק חמאוי, נשוי לזהבה, אב לשלושה ילדים וסבא לארבעה נכדים. אני מתגורר במושב צוחר, למשפחתי יש משק חקלאי שבו הייתי מנהל עבודה במשך שנים רבות. גידלנו עגבניות, חצילים ומלפפונים. בשנת 2006 קיבלתי את השבץ המוחי הראשון, הייתי בן 46, בחור צעיר שהחיים התפכו עבורו. עברתי שיקום קשה מאד, היה לי קושי בתפקוד, בהליכה ובחשיבה. את השיקום עברתי במשך ארבעה חודשים בבית לוינשטיין. משפחתי ליוותה אותי ותמכה בי בכל אותה התקופה. ב2014 עברתי את השבץ השני לצערי, שגם לא היה פשוט ודרש החלמה ארוכה.
בשנים הללו הייתי בתהליך החלמה ארוך על מנת לחזור לתפקוד. עברתי שיקום בבית לוינשטיין בגבע ובבית היוצר. לאחר שיקום ממושך התחלתי לעבוד בבית היוצר, הרגשתי שאני מתקדם המון. ביקשתי מרועי, מנהל בית היוצר וחמי, מנהל גינון וחקלאות בכפר לעבור לעבוד בכפר השיקומי “עדי נגב – נחלת ערן” כמדריך בחקלאות. בתפיסה שלי, אני רוצה שהנכדים שלי יראו אותי מעבר לאדם מוגבל, אני רוצה שהם יראו אותי כאדם מלא בעשייה”.
עבודה בכפר השיקומי “עדי נגב – נחלת ערן”:
“לאחר מספר שיחות עם אנשי הצוות, השתלבתי בעבודה בכפר. אני עובד עם הדיירים בחממות בכל יום. לעבוד עם אנשים עם מוגבלויות זה סיפוק עצום. אני מדריך אנשים עם מוגבלויות מכל הסוגים, החיוך של הדיירים בבוקר גורם לי לשמחה רבה. גיליתי את היעוד שלי בתקופה הזו. אני שמח שאני יכול לתרום לפיתוח תחום החקלאות בכפר”.
מה היית רוצה לומר למעסיקים שחוששים להעסיק אנשים עם מוגבלויות?
חשוב שאנשים עם מוגבלויות יקבלו עבודות מתגמלות, חשוב לצאת מאזור הנוחות. אנשים עם מוגבלויות הם לויאליים ועם רצון להצליח ולהביא את עצמם לידי ביטוי”.
