:מתנדב בעדי ירושלים העלה פוסט לקבוצת הווצאפ של המתנדבים כאשר נכנס ללבנון ובו כתב
אז מי זה החניך שלי בישבילי בואו ואספר לכם עצם האמירה החניכי שלי זה אמירה מוזרה בגלל שהוא הרבה יותר מזה הוא החבר הכי טוב שלי .
הוא הבן אדם הראשון שאני רוצה לראות אחרי שאני מגיע הביתה מהצבא.
האחד שאני רוצה לספר לו הכל למרות שיודע שהוא יספר אחר כך לכל האנשים במעון.
הוא ירצה לדעת על כל אדם בחיים שלי יתעניין ישאל וירצה לראות כל תמונה שיש לי בטלפון .
תאריך ונצא להסתובב הוא יעצור להגיד שלום לכל אדם שהוא רואה גם אם זה אומר שהוא יעצור באמצע מעבר חציה והרמזור של ההולכי רגל יהפוך לאדום ומכוניות יתחילו לצפור לו .
הוא תמיד ידאג לך להכל לא משנה מה הבעיה . רעב . עייף . קר לך .
יהיה לו פיתרון להכל .
הוא יביא לך סוודר מהסוודרים שלו .
הוא ידאג שתצאו לאכול .
ויתן לך לישון על הכתף שלו .
אני יכול להמשיך לספר עוד אלפי דוגמאות אבל זה לא העיקר .
העיקר זה המשך של החיים זה הפחד יושב אני כרגע באיתור בכפר לפני התקפה על הקסבה שמעלה איתה אלפיי חששות ופחדים והאמת שהפחד הכי גדול שלי הוא עליו כל המחשבות הקשות רצות בראש אם יקרה הרע ביותר איך אני יכול שמישהו יספר לו ויגרום לו להיות עצוב האם זה. שווה את זה בכלל?? האם אני מעדיף אולי שיגידו לו שהתחרפנתי והחלטתי להפסיק להגיע למעון וזה יעשה אותו פחות עצוב?
או שאלה אחרת איך אני יכול אותו בלעדיו ולעזוב להעביר אותו למתנדב אחר ??כמות הדברים שלמדתי ממנו האהבה לכל הרצון לעשות שמח את האמת שהלוואי והיה לי תשובה לכל זה אבל יודע אני דבר אחד שלא משנה בטוב או ברע חניך שלי . חבר טוב שלי . אחי הגדול כמו שאני מציג אותך לחברים שלי תמיד.
אני תמיד יהיה לצידך עד אחרי הנצח ❣️
קטע קטן שכתבתי בזמן בלבנון שזה מתחבר יותר לאחרונה עם המציאות הכללית ובמיוחד עכשיו אם החודשים החניכים רבים נפטרו לכולנו יש חיבור אם חניך/ה כזה או אחר/ת
ואם כמה שזה קשה יש בנו את זה אפשרי להם הכל שנעשה שמח שהם עצובים שנקשיב להם. וניהיה איתם ולא חייב שהם יגיבו יותר מדי פשוט שני היו שם בישבילם בידיוק כמו שהם שם בשבילנו .
ומקווה שיהיה לנו רק בשורות טובות .
