החיים של רפאל התהפכו בעקבות מחלת הסרטן שהובילה לקטיעת שתי רגליו. האשפוזים נהיו למרכז חייו ובמשך 101 ימים עבר תהליך משמעותי ששינה את תפיסתו על החיים והעניק לו כלים פיזיים ונפשיים להמשיך הלאה. בתי חולים הפכו לביתו החדש והוא מצא את המרכז הרפואי לשיקום ע”ש קיילי לא רק מקום לשיקום, אלא בית אמיתי.
“עדי נגב-נחלת ערן זה לא מרכז שיקומי – זו משפחה“
במרכז השיקומי בעדי נגב – נחלת ערן, נותנים מענה ייחודי שיקומי לתושבי הדרום וכל הארץ. המקצוענות יחד עם האמון של הצוות הופכים את תהליך השיקום למרפא אמיתי.
“מהרגע שנכנסתי לשם, הבנתי שזה מקום אחר” מספר רפאל. “היחס של הצוות היה יוצא דופן. כולם, אחים ואחיות, מטפלים ופיזיותרפיסטים – היו שם בלב שלם, בלי הבדל של דת, מגזר או רקע. גם כשבלילה הייתי צריך עזרה, הם באו עם כל הלב. הבדל עצום לעומת בתי החולים בהם שהיתי לפני כן.”
במהלך השיקום, רפאל לקח חלק פעיל בטיפולים הפיזיים והרגשיים. הוא השתתף בריפוי בעיסוק, פיזיותרפיה וגם בפעילויות שונות לשעות הפנאי כמו בית הכנסת של הכפר והחווה החקלאית.
“לא רק שיקמתי את עצמי – עזרתי גם לאחרים“
המרגש יותר הוא שרפאל לא ראה בעצמו רק מטופל אלא הפך למקור כוח עבור אחרים. “הרבה אנשים שם היו שבורים נפשית,” הוא מספר. “ישבתי איתם, ונתתי את התקווה. ראיתי אישה שבכתה על כך שאיבדה רגל אחת. אמרתי לה: ‘תראי אותי, אני בלי שתיהן – ועדיין מחייך’. את הכח שקיבלתי שם, גם העברתי הלאה. בסוף, היא יצאה משם חזקה יותר.”
להוביל ולהשפיע עם פרוטזות
היום, אחרי תהליך שיקומי מפרך ומצליח. הוא מתנהל עם שתי פרוטזות וממשיך לנהל צהרון פרטי בביתו. חותר בנחישות להמשיך את השליחות שהתחילה בעדי נגב-נחלת ערן. “עשיתי רישיון נהיגה, וברגע שהרכב שלי יגיע, אני מתכנן להגיע לכפר פעם בשבוע. החלום שלי זה להיות מנטור למטופלים חדשים. אני חי את זה. ומבין כמה זה חשוב לקבל חיזוק ממישהו שעבר את זה.”
עבור רפאל, הכפר השיקומי עדי נגב-נחלת ערן לא היה רק תחנה בשיקום אלא מקום שהעניק לו משמעות חדשה לחיים.
“את הכח שקיבלתי בעדי נגב- נחלת ערן, אני רוצה להעביר הלאה. אם אני יכול לתת למישהו תקווה, זה נותן גם משמעות להתמודדות שלי.”
