תכירו את ד’ר שילה קרמר, מנהל מחלקת שיקום ואישפוז בכפר השיקומי “עדי נגב – נחלת ערן”, ד”ר קרמר, רופא מומחה לשיקום שעלה מארה”ב בגלל אהבתו העזה לארץ ישראל. הוא נוסע בכל בוקר מבית שמש לכפר השיקומי, מתוך אמונה במטופלים שנמצאים בדרום.
ספר על עצמך, איך הגעת ל”עדי נגב – נחלת ערן”?
“היו לי כמה הצעות, אני איש של חזון, מאד אוהב את הארץ, החלטתי שאני רוצה להיות משהו, להיות חלק מבניית הארץ. מאד התרשמתי שבאתי לכפר וראיתי את הבניין של הבית החולים השיקומי הראשון בנגב. החלטתי שזה משהו שאני רוצה לעשות. כן, גם לנסוע רחוק ולעזור כמה שיותר לעם ישראל”.
למה חשוב לך לעבוד בנגב?
“בנגב יש מחסור בשירותי רפואה איכותית, החלטתי שאני רוצה לתרום לעם ישראל וארץ ישראל. החלטתי שאני רוצה לחזק את האנשים פה, לתרום להם, לעזור להם. הרבה אנשים בדרום מרגישים שהם לא מקבלים את אותה רפואה כמו במרכז. אנחנו רוצים להפריך את זה, לומר להם שהם יכולים להגיע לפה. יש פה את כל הכלים להתקדמות, כלים בשביל לקבל את הטיפול הנכון והמרבי. לכן הגעתי לפה.
איזה אירוע מרגש זכור לך במיוחד?
היה לי מטופל שהגיע לעדי לאחר ניתוח גב תחתון, הוא לא היה מסוגל ללכת כבר יותר משנה, עשו לו כל מיני אבחונים שונים, MRI וCT. אמרו לו שיש לו פגיעה קשה בגב התחתון ושזה מה שגורם לכל הבעיות שלו. עשו לו את הניתוח של הגב התחתון והביאו אותו לכאן, לשיקום.
עבדתי אתו ביום הקבלה, ואני רואה שהממצאים שלו לא ממש מתאימים לאבחון שלו, נראה שיש בעיה בגב, קצת יותר גבוה מהגב התחתון. אני מסתכל על הדפים, היו לו מאות. עשו לו המון מבחנים שונים. אבל המבחן שפספסו זה ה MRI של הגב העליון. אז אמרתי לו שאני חושב שהבעיה נמצאת בגב העליון, כי אני רואה שלפי הממצאים לא הייתה לו תחושה מהפטמה ומטה. שלחנו אותו בחזרה למנתח, וביקשנו צילום נוסף של הגב העליון. ומצאו שהיה לו גידול שלוחץ על חוט השדרה. עשו לו ניתוח נוסף. לאחר הניתוח הוא הגיע לשיקום, ולאחר השיקום התחיל ללכת פתאום, התקדם פה, עשה כמה חודשים טובים פה. הוא ממש הודה לנו שעלינו על זה”.
וואו, מדהים
“כן, ממש, זה משנה חיים של בן אדם. הוא היה מרותק לכסא גלגלים והרגליים שלו היו כמו בצק, הוא לא יכל להזיז אותן. ופתאום הוא מתחיל לחזור לעצמו לאט לאט, נהיה לו כוח. הוא יצא מפה על קביים, אבל זה משהו, במיוחד לאחר כסא גלגלים שלא יכל לעשות כלום לפני”.
אנחנו מודעים לזה שיש מחסור בשירותי רפואה בנגב, איזה מין בשורה זו שקם בנגב בית חולים שיקומי ראשון?
“תחשבי על אדם שגר בדרום, וחס וחלילה עובר אירוע שבו הוא זקוק לשיקום, והוא חושב לעצמו שהמקום היחיד שהוא יכול לגשת אליו זה במרכז הארץ, שעה וחצי נסיעה. המשפחה צריכה לטרטר את עצמה לשם, זה ממש מעיק, ופה אנחנו מציעים אופציה של שיקום מדהים, במקום לנסוע לבית לוינשטיין או לתל השומר אפשר להיות מטופלים ממש כאן. בית חולים שיקומי ראשון בנגב זו בשורה מאד משמחת למשפחות ולמטופלים עצמם. זה חוסך ויחסוך עוגמת נפש עצומה, ויגרום לפיתוח משמעותי בנגב ובדרום.
