“הבית של רחמה הוא גם הבית שלכם” אמרה סבתה של רחמה להוריה המאמצים שולה ומאיר אברג’יל באירוע הפרידה המרגש שנערך לה שבוע שעבר. כשהיו שואלים את שולה, כמה ילדים יש לה היא עונה, “חמישה ילדים – ארבעה יצאו מהרחם ואחת נולדה מהלב”. רחמה היא הילדה שנולדה מהלב.
שמחה מהולה בעצב על עזיבתה של רחמה שכונתה “הילדה של הכפר” וכעת יוצאת לדרך חדשה בחיק משפחתה ברהט. ובעיקר גאווה, על סיפורה המדהים שהפך להיות הסמל של “עדי נגב – נחלת ערן“.
כאשר אורחים מגיעים לבקר בכפר, אנו תמיד עוברים בחדרה של רחמה. הילדה שאנו קוראים לה “נס”. רחמה הגיעה אלינו בגיל שנה כאשר הרופאים לא נתנו לה סיכוי לחיות. באהבה רבה, חיזוקים מצד הצוות ומעטפת משפחתית שאין שנייה שלה, רחמה התפתחה והיום היא ילדה בריאה ומאושרת, הולכת ורצה, משחקת ומדברת ואפילו תחל בשנת הלימודים הקרובה ללמוד בכתה א‘.
רחמה לא יכלה להתקדם ללא תמיכתם ואהבתם של הוריה המאמצים – שולה ומאיר אברג’יל. זוג דתי ממושב אוהד שכל רצונם הוא להעניק את אהבתם לרחמה הקטנה, לה הם קוראים “רחמי”. לא משנה העובדה שהיא בדואית ולא משנה העובדה שהם בעצמם כבר סבא וסבתא. דבר לא מנע מהם להתנדב עם רחמה קרוב ל-5 שנים, להגיע ערב ערב לכפר, לספר לה סיפור לפניי השינה, לצחצח לה שיניים, לשיר לה שירים, ללוות אותה בחגים ולהיות שם בשבילה בכל צעד ושלב שהיא עוברת.
באירוע הפרידה לא נשארה עין אחת יבשה. התמונה המשותפת של שולה ומאיר, עם סבתה של רחמה ואחותה הגדולה, מעידה על כוחה של אהבה אמיתית. על כך שלא משנה מהיכן אנחנו מגיעים ומה המגזר אליו אנו משתייכים. מה שמשותף לכולם היא אהבה ללא גבולות. הכפר חוצה תרבויות ודתות. הדבר שמוביל את כולנו הוא להפוך את חייהם של דיירי הכפר למאושרים ושמחים. להבטיח עבורם עתיד טוב יותר.
באירוע הפרידה ילדי הגן העניקו לרחמה מתנות ונפרדו כל אחד בדרכו. שולה ביקשה מסבתה של רחמה להמשיך ולספר לה סיפור לפני השינה, “לא לוותר לה על צחצוח השיניים, היא אוהבת שעוזרים לה”. מאיר סיכם ואמר את הכל “אני הודעתי כבר שאני מלווה את רחמה ביום חתונתה“.
אתמול בבוקר נפרדנו מרחמה והיא מתחילה את חייה החדשים מחוץ לכפר. מאיר וכל הצוות הגיע לנשק ולחבק את הילדה של הכפר שכולנו נתגעגע אליה כל כך.
התמונות הנהדרות צולמו ע”י רונית שפירו שליוותה את הפרידה
