עינת, ילדה מקסימה בת 10.5, היא תלמידה בבית הספר לחינוך מיוחד בכפר השיקומי “עדי נגב – נחלת ערן”. עינת נולדה עם תסמונת רט שאחד ממאפייניה הבולטים הם הפרעות בתקשורת מילולית ולא מילולית. עינת איננה מסוגלת לדבר. עד לפני כ-3 שנים דרכי התקשורת עם עינת היו מוגבלים ביותר ולא ניתן היה לקבוע מה רמת הבנתה. ב-3 השנים האחרונות עינת מתקשרת עם סביבתה בעזרת מערכת מיקוד מבט – מחשב שבתחתיתו קולטן העובד על עקרון של זיהוי האישון באמצעות קרן אינפרה אדומה ותרגום של תזוזות האישון להנעת הסמן, בדומה לפעולת העכבר במחשבים הרגילים.
אנו נחשפים לסיפורים מיוחדים וייחודים עקב השימוש במחשבים אלו בכפר. אחד מסיפורים אלו התרחש בוקר אחד כאשר מחנכת הכיתה של עינת שומעת קול מהמחשב שלה שאומר- “אני רוצה ללכת לקניון”. המורה לא הבינה אם שמעה נכון והמשיכה בשלה אך כעבור מספר דקות שמעה שוב “אני רוצה ללכת לקניון”. הפעם המורה ניגשה לעינת ושאלה “עם מי את רוצה ללכת לקניון?” ועינת בהתרגשות, בעזרת עיניה פותחת את כרטיסיית המשפחה ובוחרת את אמה ואחיה “עם אמא ואחים שלי”. המורה, עדיין בהלם ממשמע אוזנייה, מחייגת לאמה של עינת ושואלת האם יתכן שעינת אמרה עכשיו כי היא רוצה ללכת לקניון איתה ועם אחיה? האם הנרגשת סיפרה כי אכן יום קודם בילתה עם עינת וילדיה הנוספים בקניון ולא באמת ידעה עד כמה עינת נהנתה או הבינה את המתרחש. באותו היום באה משפחתה של עינת לאסוף אותה מבית הספר והמשיכה הישר לקניון. יום לאחר מכן, העידה מחנכת הכיתה כי עינת הייתה הרבה יותר ערנית ומוכנה ללמידה.
בעזרת מערכת מיקוד מבט יכולים ילדים מדהימים כמו עינת לתקשר עם הסביבה, להיות שותפים פעילים בשיעור, לצפות בשירים וסרטונים שהם אוהבים ואפילו סתם להגיד שהתעייפו ורוצים לנוח. היום כשהכי קל לחשוב שטכנולוגיה היא מפחידה או מסוכנת, נראה כי יש לה גם יתרונות ענקיים כמו לשמש קול לאלו שאין באפשרותם אפילו להשמיע מילה אחת בלבד.
