שחף

שחף הוא נער מקסים ומיוחד המתגורר בעדי נגב-נחלת ערן בעשר השנים האחרונות. שחף הגיע לכפר יחד עם ערן בננו שלצערנו הספיק להנות ממנו רק שנה אחת בלבד.
ביום חמישי ה-17 לספטמבר, שחף הגיע למלון חוף התמרים בעכו, מלווה במטפלת המסורה שלו ליליאן יחד עם בן זוגה יוסי, להשתתף בחתונת אחיו קורן, עם בחירת ליבו ירדן.
עמדתי ליד שחף שעה שאחיו עדן הקריא ברכה שכתב. עיניו נצצו מהתרגשות. קולו של עדן נשנק כשדיבר על אחיו שחף. דמעות של שמחה והתרגשות גדולה מלאו את העיניים. בטקס החופה, שחף ישב על הבמה, מחובק בסבתא וסבא, קרוב לאחיו והוריו. בשלב מסויים בטקס החליט לסור הצידה, ממש כמו ערן בננו בחתונת אחותו הגדולה ניצן.
שחף וערן, כמו רבים מחבריהם, לעולם לא יבואו בברית הנישואין, לא יביאו ילדים לעולמנו. לעולם יישארו ילדים הנזקקים לעזרת אחרים בכל רגע בהווייתם. כאילו ואומרים לנו, בימים אלו שבין כסה לעשור, ימים של חשבון נפש: “אנו אנשים חסרי אגו, חסרי כח, נעדרי שררה ושלטון. איננו חיים כאן על פי סרגל ההישגיות שאתם חיים אבל בעצם קיומנו אנו מציבים בפניכם מבחן אנושי עליון – לראות אותנו, לחוש אותנו, לעצב עבורנו עולם טוב יותר, עולם מלא תקווה, עולם שיש בו אהבה לאחר ולשונה. אנו לא מסוגלים לעשות זאת. איננו יכולים אפילו להתלבש לבד. אנו קטנים, מעטים וחלשים, ועצם קיומנו הוא מבחן האנושיות לחברה כולה”. מבחן “ואהבת לרעך כמוך”.
תודה לצביקה ואורית, הוריו של שחף שהזמינו אותנו לשמחם בנישואיהם של קורן וירדן. ותודה לשחף וחבריו אשר מפקידים בידנו מצפן מיוחד לעיצוב החברה כולה.
שנה טובה וגמר חתימה טובה