כותבת: רותי פרי
פיזיותרפיסטית התפתחותית מוסמכת
רכזת תחום פיזיותרפיה ותחום מערכות ישיבה
מרכז עדי ירושלים
תינוקות שונים מתפתחים בקצב שונה אך עדיין תקין, וכדאי לשים לב.
דוגמאות:
חולשת שרירים הנובעת מריפיון שרירים, במיוחד שרירי הליבה (core). שריר הליבה (בטן וגב) הם השרירים המייצבים את מרכז הגוף, ומאפשרים לבצע משימות מוטוריות שונות – הן מוטוריקה גסה (התיישבות, קימה לעמידה ועוד) והן מוטוריקה עדינה (כמו ציור וכתיבה).
גמישות יתר מפרקית– תופעה המצריכה הפעלת כוח רב יותר סביב המפרק כדי לייצב ולהצליח במשימה התנועתית.
רגישות תחושתית יכולה להשפיע על הימנעות מהתנסות תנועתית במרחב.
ביגוד ועונות השנה – ביגוד הדוק מדי עלול למנוע התפתחות תנועה חופשית.
אופי המשפחה והסביבה– במשפחה בה פעילות גופנית כמו הליכה ברגל או יציאה למגרשי השעשועים לא מוטמעת מספיק, הילדים לא נחשפים להרגלי פעילות גופנית כאורח חיים קבוע והכרחי.
בריאות כללית, משקל ונטייה לחולי- תינוק שחולה הרבה, חלש ובמשקל נמוך עלול להראות התפתחות מוטורית איטית.
טיפים חשובים לכל אמא ותינוק:
יניקה והאכלה בבקבוק– הנקה באופן טבעי מבוצעת משני צידי הגוף, ומאפשרת הפעדי ותחושה של סימטריה. לעומתה, בהאכלה מבקבוק לעיתים נוטים ההורים להגיש את הבקבוק רק מצד אחד. גישה זו מעודדת גרייה ועבודה לא סימטרית של התינוק. גם מבקבוק חשוב להאכיל משני הצדדים.
ישיבה – במנח ישיבה התינוק נחשף לשלושת ממדי המרחב, ומתאפשרת הפעדי נוחה לשתי הידיים בו זמנית. בגיל חצי שנה הגב של התינוק מוכן מבחינת מבנהו הגרמי לישיבה. ההתנסות במנח זה חשובה גם לתינוק שאינו מסוגל להתיישב באופן עצמאי או לשמור על שליטה של הגוו, אבל חשוב שההתנסות תמשך מספר דקות בלבד! מאוד לא רצויה: ישיבה בכסא האוכל לארוחה (שנמשכת לעיתים חצי שעה) וגם לא ישיבה זקופה בעגלת הטיול (לעיתים שעה ויותר).
התפתחות אברי הפה לקראת אכילה בוגרת– יש חשיבות למנח ישיבה אנכית להתפתחות נכונה של אברי הפה בזמן אכילה. תינוק שעדיין אינו יושב יציב יקבל תמיכה עוטפת וטובה – אנכית – על ברכי האם ואז תוגש הכפית באופן מאוזן ונכון אל תוך הפה או הגשת הכוס ללמידת השתייה.
במרכז עדי גרים ולומדים תינוקות ופעוטים שהתפתחותם אינה תקינה, כתוצאה מנזק מוחי או מחלות קשות אחרות. התפתחות לא תקינה כתוצאה מנזק מוחי יכולה להשפיע על התפתחות יכולת התנועה, על יכולת הדיבור והתקשורת. הצוות המטפל במרכז עדי מחפש את הדרכים ליצור חוויות של תחושה, תנועה, למידה מוטורית, למידה והבנת המרחב באמצעים שונים ומותאמים.
מטרה נוספת היא שמירה והימנעות מפגיעות אורתופדיות ואחרות שונות העלולות להתפתח בעקבות ההתפתחות המוטורית הלא תקינה.
חשיבות רבה לפיתוח התנועה מוקדשת מתוך המחשבה והידיעה שפעילות גופנית מותאמת לכל אדם חשובה מאוד לבריאותו.
